מה
צריכה יוזמה? – היא צריכה השראה והעשרת הדעת, היא צריכה רעיון, מחשבה ושיתוף והיא
צריכה להתבצע בתוך הקשר חינוכי רחב.
ומה
צריך כנס הצגת תוצרים? – הוא צריך להציג יוזמות ולשתף ברעיונות ובמחשבות, לתת בסיס
של ידע והעשרה – בדיוק כמו היוזמה עצמה.
כנס
הצגת התוצרים של "אוצרות" כלל סיור מודרך בשתיים מהתערוכות החדשות
שבמוזיאון ארץ ישראל: קבוצה אחת הכירה את עולמה האינטלקטואלי של ז'קלין
כהנוב,
ואילו הקבוצה המקבילה סיירה בסיפור הישראלי כפי שהוא משתקף בעדשת
המצלמה החדה של הצלם דוד
רובינגר.
לימוד עמיתים
לאחר
מכן נחלקו המשתתפים לשלוש קבוצות שהונחו על-ידי מורות ומורים מובילי יוזמות: הם
הכירו את היוזמות השונות והתעמקו בהיכרות עם שתי יוזמות שהציגו מנחות ומנחי
הסדנאות:
בקבוצה
אחת הוצגו בתי המדרש של ביה"ס אורט ליבוביץ-שטקליס בנתניה, ושל ביה"ס
שז"ר בחולון.
הגב'
מירי אללי הציגה את בתי המדרש השונים הנערכים במסגרת בית הפר, את דפי המקורות
הנכתבים לכבוד הלימוד המשותף ואת מגוון הנושאים והמשתתפים הלוקחים חלק בבתי המדרש
השונים.
הגב'
ענת אבירם הציגה כיצד יוצרים קומיקס בהשראת פרקי אבות – משלב הרעיון ועד שלבי
הביצוע והתוצרים.
בסדנה
מקבילה הוצגו סביבות למידה ייחודיות בביה"ס ברנדיס שבהרצליה ובתיכון חדש
שבתל-אביב. הגב' אפרת אמית-ליבוביץ הציגה כיצד עיצוב קירות יכול להוות בסיס לשיח
ערכי רלבנטי הקושר בין מקורות מגוונים ובין עולמם של התלמידים ומהווה קיר
"חי" ומתפתח בשכבות גיל שונות.
אחריה
עלתה ובאה הגב' רונית ג'רבי שהציגה את הקשר בין תהליך הלימוד לקראת בת ובר המצוה
באמצעות לוש-עשרה תחנות הכוללת בין השאר, לימוד של פרשת השבוע האישית, ויצירת סביבה לימודית תומכת ומתפתחת.
בסדנה
השלישית עסקו בסיפורים אישיים: נציגת ביה"ס רימלט בנתניה הציגה את היוזמה העוסקת בשירים ובפיוטים וכן
הוצגה יוזמת תיכונט שבתל-אביב, ששילבה לימודי מחשבת ישראל עם הרצאת טד.
הגב'
איריס פרידריך הציגה את לימוד הפיוטים בבית הספר, בהקשר של לוח השנה העברי, היכרות
עם מגוון יצירות ויוצרים והפקת חוברת לימוד ייחודית המשתלבת בלימודי תרבות
יהודית-ישראלית.
מר
יהונתן טננבאום הציג כיצד קישרה היוזמה בין שאלות אישיות ששאלו התלמידים בנוגע
לחייהם לבין מגוון מקורות פילוסופיים, וכיצד הוצגו רעיונות אלו בהרצאות טד ממוקדות
ובהירות.
המורה כהאקר חינוכי
מה
משותף לכל אלה ולעוד רבות ורבים שיזמו במסגרת "אוצרות" – המשותף להם הוא
היותם יזמים. מורים שאינם מסתפקים במובן מאיליו. שרוצים להוסיף ומוכנים להתנסות
ואף להיכשל, אם חלילה הדברים אינם מתרחשים "לפי הספר". על כלה ועוד
שמענו בהרצאתה של ד"ר מיה ויזל על המורה כהאקר: ד"ר ויזל חקרה את תופעת
המורים היזמים ומצאה קווי דמיון רבים בינם לבין ההאקר החפשן, היזם, היוצר יש מאין.
מפיה קיבלנו מסגרת-על למורות ומורים של "אוצרות": היא חיזקה בנו את הבנה
כי מדובר בבני אדם חדורי מוטיבציה להוראה ולחדשנות. נשים ואנשים שקמים בבוקר
ויודעים למה הם באים לבית הספר. הם לאו דווקא מקבלים את המשאבים המיטביים אבל
יודעים היטב להשתמש במשאבים העומדים לרשותם. היזמות והיזמים שלנו עובדים בסביבה של
אי וודאות ומוכנים לקחת סיכונים. הם יודעים לשתף פעולה, לשוב וללמוד, לשוב ולבדוק
את עצמם ולבצע רפלקציה עצמית.
ברכות והפתעות
הכנס לווה
בברכות של הגב' חיה שיטאי, מנהלת מחוז תל-אביב
וכן של הגב' שרה קוך, רפרנטית תרבות
יהודית-ישראלית והרוח החיה של "אוצרות".
בסיום
הכנס חולק ספר האוצרות שהפיק צוות "אוצרות" והוא כולל תיאור היוזמות של שלוש
מחזורי "אוצרות" לצד מגוון מקורות מארון הספרים היהודי-ישראלי, וכן דף
קשר לשימוש הצוותים החינוכיים, יחד עם פירוט מגוון המקורות המופיע בספר.
לסיכום
הכנס, נצטט את אחד המקורות המופיעים בספר האוצרות, ונאחל שנמשיך ללמוד זה מזו וזו מזה,
כי כולנו משכילים מכל מלמדנו:
אֵיזֶהוּ חָכָם?
הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם,
שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קיט, צט)
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי
כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי.
[משנה,
פרקי אבות, פרק ד', משנה א']
