חוברות, סרטונים וערכות של "אוצרות" - ריכזנו הכל במקום אחד

מוזמנות ומוזמנים להיכנס לספריית "אוצרות" , לצפות , לקרוא ולקבל השראה

לכניסה לספריית "אוצרות" - הקישו כאן 

עלון "אוצרות" לחודש שבט

האוצר שמתחת לפנס "אוצרות" – בתי ספר מובילי יוזמה בתרבות יהודית-ישראלית שלום לכולם בימים אלה תכנית "אוצרות" מציינת סיכום שלב חשוב בקיומה, ופונה להמשך פעילות. חוברת "לתת אוצרות" – ליזום ולחדש בתרבות יהודית-ישראלית: הגרסה הדיגיטלית המהווה סיכום תהליכי של יותר מארבע שנות פעילות. בברכת המשך עשייה יזמית ופורייה- שרה קוך – רפרנטית תרבות יהודית-ישראלית מדריכות תרבות יהודית-ישראלית מיכל ברגמן - רכזת "אוצרות" ·         מרץ חודש "אוצרות במוזיאונים" -  מוזיאונים מארחים צוותי בתי-ספר בתחום תרבות יהודית-ישראלית. נותרו 4 מקומות אחרונים                                                           לבתי-ספר המלמדים את תכנית תרבות יהודי-ישראלית ·        מה לטבעונות ולתרבות יהודית-ישראלית? סדנה מאת הדס לאור-אשור, בעקבות כנס "אוצרות" בנובמבר 19. ·        לעבודה ולמלאכה - חדר מייקרס באושא יחד, רמת גן, תרבות יהודית-ישראלית דרך יצירה.

שבט תש"ף   ועוד משהו שיכול להיות מעניין.... ספר יוזמות אוצרות במהדורה דיגיטלית   אנימציה  בתרבות יהודית-ישראלית: בראשית ברא... תלמידי שנקר חולון בוראים עולם

מה לטבעונות ולתרבות יהודית-ישראלית? סדנה מאת הדס לאור-אשור

אנו שמחים לשתף אתכם במהלך הסדנה אותה העבירה הדס לאור-אשור בכנס "אוצרות" שהתקיים בנובמבר 2019.

הקשר:
 הנושא הינו חלק מהנושאים הנלמדים במסגרת החוברת 'להיות אדם - ערכי חיים על פרשת דרכים' לכיתות ט'.

מהלך היחידה:

• כל משתתף לוקח מהסלסילה - פירות ירקות דגנים וזרעים. למשש, להריח, לחשוב, להרגיש
• כל משתתף לוקח קטע מקור אחד או יותר–צער בעלי חיים ביהדות/ עמדות מכל דורות היצירה הפרשנית. [המקורות מופיעים בסוף היחידה]
• מצגת - כלי "מגדל הדורות בתרבות יהודית-ישראלית" וערכו הפדגוגי בכיתה:

• פתיח: אופציות: אסוציאציה לפרי שבידך, ציין פרי או ירק או דגן אחר, שלא נמצא בידי המסובים ואהוב עליך.
•  מדוע/ משפט נבחר מהמקור שבידך ושיוך לקומה במגדל/ תחושות / שאלה, מחשבה, דעה, התלבטות– על רקע הירק והמקור. 
• רפלקציה ושיח על ערכו של התרגיל והחשיפה לשפע המקורות בנושא.

• לימוד  –שני כובעים: האקטיביסט החרדי אסא קיסר + הראי"ה קוק:

 

• עיון - מה אומר ספר הלימוד על המושג ערך? 

• דיון - מה אתם אומרים? דיון בעקבות ארבע עמדות אפשריות:   

• סגירה: "אין בית מדרש בלא חידוש" – איזה פרי לקחת מפה?

מקורות לפעילות פתיחה:

מבחר מקורות קצרים ממגדל הדורות בנושא היחס לבעלי חיים והשפעתו על הבחירה בהימנעות מאכילת בשר בחיי היומיום או מצריכת בשר שמקורו בתעשיית הבשר.

• בראשית א, : וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.  כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.  ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן.

• הרב יצחק בן יהודה אברבנאל, פורטוגל, המאה ה-15: 1508-1437^[: "שנאסר הבשר לאדם מפני שלמותו, והותר לנוח ובניו מפני רשעת טבעם".

• קהלת ג, יט : כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה - מִקְרֶה אֶחָד לָהֶם:כְּמוֹת זֶה, כֵּן מוֹת זֶה. וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן[=אין הבדל] כִּי הַכֹּל הָבֶל [הכל בני חלוף].
• ישעיהו יא, ו: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם

• שומר כשרות שאוכל בשר? אין דבר כזה! גריסת אפרוחים זכרים למוות, קיטום מקורם ללא הרדמה, חשמול תרנגולים למוות - והרשימה עוד ארוכה. תעשיית המזון מן החי עוברת על איסור "צער בעלי חיים" בכל מוצר כמעט. על פי ההלכה, אם שומרי כשרות אנחנו - אסור לנו לרכוש בשר, ביצים וחלב שמקורם בתעשייה. (מאמר בידיעות אחרונות)

• תלמוד בבלי, מסכת שבת, קכ"ע, ע"ב: צער בעלי חיים - דאורייתא

ונחלקו חכמים האם צער בעלי חיים מדאוריתא [=מהתורה מפורשות] או מדרבנן [=מקביעת חכמים] 

• בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציעא (דף פ"ה ע"א) מסופר על רבי יהודה הנשיא, שלא ריחם על עגל שיועד לשחיטה, ובעקבות זאת קיבל יסורים משמיים. ייסורים אלו חלפו רק כאשר למד לכבד את בעלי החיים וגילה רחמנות כלפי גורי חולדות ששפחתו רצתה לזרקם.

• הרב יוסף חיים (יליד בגדד, 1835) כותב בספרו "בן איש חי - הלכות": "כל עוף ובהמה,אם ישחטו אחרת לפניה, תצטמק ריאה שלה מחמת הפחד, וקיימא לן ריאה שצמקה כולה ואפילו רובה מחמת בני אדם שהפחידוה, כגון ששחטו אחרת לפניה וכיוצא בזה, הרי זו טרפה". באותה הלכה מוסיף הרב ואומר שיש בכך גם איסור צער בעלי חיים, ולכן צריך שיתרחקו מאצל השוחט באופן שלא יראו התרנגולים את השחיטה.

• "אין שמחה אלא בבשר"? לא נכון!השמחה בבשר המובאת בשמו של רבי יהודה בן בתירא(בית שני, המאה הראשונה לספירה) מתייחסת אך ורק לזמן הקרבת הקורבנות ולא לבשר תאווה. כאשר בית המקדש אינו קיים – אין שמחה אלא ביין (תלמוד בבלי, פסחים ק"ט ע"א). "תניא רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר "וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלוהיך", ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין, שנאמר: "ויין ישמח לבב אנוש" (תהילים ק"ד)."'.

• ליקוטי מוהר"ן (רבי נחמן מברסלב, אוקראינה, המאה ה-18) חלק א, קיט):

כדי שייפתח לאדם נתיב הרחמים הוא צריך בעצמו לרחם. אלא שבדרך כלל כשהאדם זקוק לרחמים הוא מרחם על עצמו ובזה עוצר הוא את זרימת הרחמים שמהותם היא להשפיע טוב על האחר.רבי נחמן מלמד אותנו שתחושת האדם שיש בחייו מלאות ותוכן, נוצרת מעשיית הטוב והחסד, ולא מעושר ושפע חיצוניים.

• השחיטה היום בתעשייה עוברת על איסור צער בעלי חיים, שכן כל עוף ובהמה יודע ומבין שהולך הוא לשחיטה עוד טרם מגיע זמנו. לפני כעשרים שנה הגיע לישיבה שבה למדתי פוסק שברבות הימים הפך לרב הראשי לישראל, ומסר שיעור בהלכה. לאחריו הסיעו אותו לירושלים, ואני התלוויתי לנסיעה. הצגתי בפני הרב את ההלכה של הרב יוסף חיים (בגדד, 1835), ושאלתיו "איך לא חוששים לכך?" הוא ענה לי בזו הלשון: "שאלת שאלה יפה וטובה, ואין לי תשובה לכך". (אסא קיסר, מאמר והרצאות, 2014 ואילך)

"וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" היא מצוות לא-תעשה, הכוללת בתוכה איסור לסייע לאדם להמשיך ולעבור עבירה. כך נפסק להלכה, ואין מי מהפוסקים שסובר אחרת. ולכן האיסור הוודאי והמוחלט הוא בקניית מוצרים מן החי, כי עצם הרכישה תומכת בשיטת הגידול של התעשייה, ומקיימת את המשך האיסור על "צער בעלי החיים". מי שיש יראת שמיים בלבו, אינו יכול להיות שותף פעיל לאיסור תורה.

• הסברה שכל היקום, לרבות בעלי החיים, תכליתם עבור האדם – שגויה בפרשנותה. הרמב"ם(המאה ה-12) מבאר: "הגם שהכוכבים מאירים, זאת הודעה על טבעו של כוכב... ולא על תכליתו". הדעה הנכונה בהתאם לאמונות התורה, היא "שאין להאמין" שכּל הנמצאים הם בשביל מציאות האדם, אלא שהנמצאים מכוונים לעצמם ולא בשביל דבר אחר (רמב"ם, מורה נבוכים, חלק שלישי, י"ב).
•  הרב יוסף אלבו (1380 – 1444) , רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד. מחשובי הפילוסופים היהודים, מחברספר העיקרים - כותב שההיתר לאחר המבול הוא היתר מבוזה לאדם המקולקל, "שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כמו שהתירה להם יפת תואר ועל זה הדרך". כוונתו היא שהיתר "אשת יפת תואר", לפיו ניתן היה לחטוף אישה משדה הקרב - הוא היתר בזוי.

•  יצחק בשביס זינגר 1994-1904, זוכה פרס נובל לספרות, בתוך ספרו "אנשים בדרכי" / מוצג גם בספר הלימוד "להיות אדם", משה"ח לכיתה ט, עמ' 31 :

"מי צריך את המין האנושי? מה טוב הוא עושה? בפועל עושה הוא רק רע. הוא אוכל את כל החיות. הוא פושט את כל העורות. הוא יוצא לציד ומשתעשע בדמם של יצורים חפים מפשע. הוא מארגן מלחמות חשוכות, פוגרומים. הוא יוצר כל מיני פריווילגיות לעצמו, ועבדות וחרפה וכלימה לאחרים..."

•  ומה לגבי ארוחת שבת?אין שום חובה לאכול בשר או דגים בשבת. זה רק מיתוס, וכך גם כותבים כל הפוסקים. באותה מידה, גם שבועות זה לא חג של חלב, ויש עוד מנהגים שכשמם כן הם – מנהג ולא חובה".(אסא קיסר, מאמר והרצאות, 2014 ואילך)
• "התורה תמיד התנגדה להתעמרות בבעלי חיים ולאכילתם, אבל הציבור בימי קדם לא נעשה טבעוני, משום שלא היה בשל לכך. אנשים היו רגילים להקריב קורבנות - אפילו את בניהם - ואם היו אוסרים את זה עליהם, הם לא היו מקשיבים. במקום זה הסתפקו ברגולציה (פיקוח, הגבלה) שנועדה לצמצם את היקף התופעה, ולפיה רק כהן יכול לעשות את זה, ורק בבית המקדש. עד היום הציבור החרדי לא חשוף לחומרת התופעה, ולכן מדובר בתהליך שרק מתחיל. לדעתי, הדתיים הם אלה שצריכים להוביל את המהפכה הטבעונית: הרי בחזוננו אנחנו צריכים להיות אור לגויים, אז ברגע שהוכח לנו שזה רצון ה', הם צריכים להניף את הדגל הזה." (אסא קיסר, מאמר והרצאות, 2014 ואילך)

• הכלל העיקרי בהלכות צער בעלי חיים הוא שכאשר ישנה התנגשות בין צורכי האדם לבעלי החיים, צורכי האדם קודמים. ואילו ציעור החיה לחינם, ללא תועלת, הוא אשר נאסר. האיסור הוא מידתי, הווי אומר, שככל שצורך האדם הוא פחוּת, והסבל הנגרם לחיה רב יותר, יהיה יותר קשה להתיר את מעשה הציעור. בנוסף, גם כאשר הותר לצער חיה בשביל צורכי האדם, יש לעשות זאת בציעור המינימלי, ובניסיון להפחית לחיה את סבלה. עיקרון זה אינו מיושם בתעשיית הבשר בישראל.

• רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד , 1804-1886היה פוסק הלכה וראש בית דין . מחבר הספר "קיצור שולחן ערוך". מסכם את כלל הדבר : אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לְצַעֵר כָּל בַּעַל חֵי. וְאַדְּרַבָּא, חַיָּב לְהַצִּיל כָּל בַּעַל-חַי מִצַּעַר, אֲפִלּוּ שֶׁל הֶפְקֵר, וַאֲפִלּוּ שֶׁל נָכְרִי. אַךְ אִם הֵם מְצַעֲרִין לְאָדָם, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָהֶם לִרְפוּאָה אוֹ לִשְׁאָר דָּבָר, מֻתָּר אֲפִלּוּ לְהָרְגָן, וְאֵין חוֹשְׂשִׁין לְצַעֱרָן, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִתִּירָה שְׁחִיטָה..." (ספר קצור שו"ע סימן קצא - איסור צער בעלי חיים ואיסור סירוס, סעיף א.

כבר נרשמתם? - בקרוב - יום המוזאונים של אוצרות!

בחודש מרץ יערך חודש "אוצרות במוזיאונים" בשיתוף קרן פוזן ומבחר מוזיאונים מאזור תל-אביב - יפו.

בתי ספר נבחרים יגיעו לפעילות לימוד, סיור וסדנא במוזיאונים השונים, בדגש על לימודי תרבות יהודית-ישראלית
נותרו ארבעה מקומות אחרונים
לבתי-ספר המלמדים את התכנית בתרבות יהודית-ישראלית עפ"י הוראות משרד החינוך  

בראשית ברא... תלמידי שנקר חולון בוראים עולם

חוברת "לתת אוצרות - יזמות וחדשנות בתרבות יהודית-ישראלית" עכשיו במהדורה דיגיטלית

"לתת אוצרות - יזמות וחדשנות בתרבות יהודית-ישראלית"
קישור למהדורה הדיגיטלית 

מוזמנות ומזומנים לעיין בחוברת 

קריאה נעימה ופורייה

מגלים אוצרות במוזיאון - יום עיון "אוצרות" במוזיאון תל-אביב לאומנות

מוזיאון הוא עוד דרך ללמוד וביום העיון האחרון של "אוצרות" שימש אותנו מוזיאון תל-אביב לאומנות כאכסניה וכבסיס ללימוד, גם יחד.

יום העיון כלל ביקור בתערוכת הקבע, בה סיירנו בין אוצרות האומנות היהודית והישראלית ובחנו את הקשר האפשרי ביניהן.

ומהי בעצם אומנות יהודית?
האם קיים דבר כזה? ובמה ייחודה?
ואולי יצירות אומנות אמורות לעלות בנו שאלות אחרות של הקשרים, תקופות וסמלים?
האם היותו של אומן יהודי הופכת את יצירתו ליהודית?
ומהי שפת הסמלים הנסתרת שמשתמשים בהם אומנים, ומה היא חושפת על עולמם וההשפעות התרבותיות על יצירותיהם? - כל אלה ועוד נבחנו בהרצאתה של  נועה רוזנברג, אוצרת המחלקה לאמנות מודרנית.

לימוד ממקום שהלב חפץ

לאחר מכן יצאנו ללמוד ממקום שלבנו חפץ - כמקובל אצלנו בחרנו ללמוד ביחד וזה מזו, בשתי סדנאות לבחירה.
בסדנה אחת לימדה פאני ברזילאי בהשראת המימרה "אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץ"

בסדנה המקבילה לימדה הדס לאור-אשור על הקשר בין צמחונות למקורות יהודיים, כשהיא מפתיעה אותנו בחיבורים בין אננס, כרובית , רימון ופלפל לבין המקורות ויחסם לצמחונות.

סוף הוא תמיד התחלה 

בתום יום העיון נשאו דברי סיכום, ברכה וקריאת כיוון לעתיד הגב' שרה קוך, רפרנטית תרבות יהודית-ישראלית וד"ר עליזה קורב, נציגת קרן אבי חי.
בין הדברים שרנו בציבור שירים עבריים שקיבלו השראה מהמקורות - כך נישאו בפי כל "התשמע קולי", "שיר נבואי קוסמי עליז", "אייכה" ועוד.

חוברת "לתת אוצרות" - לשמר ידע, להביט קדימה 

תכנית "אוצרות" תמה במתכונתה זו אך לא נשלמה והעתיד עוד לפניה.
כדי לסכם את הפרק הנוכחי בחרנו לאגד את חכמת הניסיון המשותף בחוברת העוסקת בייזום יוזמה בתרבות יהודית-ישראלית ושמה "לתת אוצרות - יזמות וחדשנות בתרבות יהודית-ישראלית"  . החוברת כוללת ראיונות עם מורות יזמיות, שלל מקורות המתכתבים עם נושאי היזמות והחדשנות, הצעות לפעולה, כלי עבודה ליזומה בתחום והצעה מובנית לבניית יוזמה.
בקרוב החוברת הדיגיטלית.

לעבודה ולמלאכה - חדר מייקרס באושא יחד, רמת גן

אומרים שלומדים בכל מיני דרכים, ולכל דם הדרך המתאימה לו.

לאורך התפתחות האנושות למדו בני האדם דרך הידיים, הרגליים, החושים ומאז למעשה לא השתנה הרבה -
הלמידה פנים רבות לה והעשייה היא חלק ממנה -
 היא מביאה איתה שמחת עשייה ויצירה, התנסות ותיקון, אתגרים ורעיונות חדשים שהופכים למעשה ידיים להתפאר.

בבית הספר אושא-יחד יצרו יצירה שממשיכה ויוצרת -
 חדר מייקרס שמאפשר לילדים להתנסות וללמוד דרך יצירה.

החדר משמש בין השאר ליצירה למגוון נושאי תרבות יהודית-ישראלית, מעשרת הדיברות ועד לדמויות מופת:

זהו המקום בו ספרות ילדים עברית הופכת לסיפור חי ויצירתי שיוצא מבין הדפים אל הידיים של הילדים ונכנס לליבם 

ומשם הלאה, להשראה ולמידה של הכלל.

"זה השיר של סבא שר אתמול לאבא והיום אני" - וכך זה נראה ביצירה של התלמידים:

זהו המקום בו התחושות ומחשבות הנוגעות ליומנה של אנה פרנק הופכים לסיפור השייך לילדים ומביא אותם ליצור בהשראתו.

ההיסטוריה היהודית גם היא קמה לתחייה והתלמידים יכולים "להיכנס" לתמונה ההיסטורית, ולהיות חלק ממנה, כפי שמדגימים המורים באושא-יחד, בתמונה הידועה ממלחמת ששת הימים:

כשמבקרים בחדר המייקרס של אושא-יחד הלב מתרחב, הראש נפתח ואפילו קצת קנאה מתגנבת אל הלב, ורצון להיכנס לשיעור ולהיות חלק מהתלמידות והתלמידים שזוכים ליצור וללמוד דרך הידיים, הראש והלב.