חוברת "לתת אוצרות - יזמות וחדשנות בתרבות יהודית-ישראלית" עכשיו במהדורה דיגיטלית

"לתת אוצרות - יזמות וחדשנות בתרבות יהודית-ישראלית"
קישור למהדורה הדיגיטלית 

מוזמנות ומזומנים לעיין בחוברת 

קריאה נעימה ופורייה

מגלים אוצרות במוזיאון - יום עיון "אוצרות" במוזיאון תל-אביב לאומנות

מוזיאון הוא עוד דרך ללמוד וביום העיון האחרון של "אוצרות" שימש אותנו מוזיאון תל-אביב לאומנות כאכסניה וכבסיס ללימוד, גם יחד.

יום העיון כלל ביקור בתערוכת הקבע, בה סיירנו בין אוצרות האומנות היהודית והישראלית ובחנו את הקשר האפשרי ביניהן.

ומהי בעצם אומנות יהודית?
האם קיים דבר כזה? ובמה ייחודה?
ואולי יצירות אומנות אמורות לעלות בנו שאלות אחרות של הקשרים, תקופות וסמלים?
האם היותו של אומן יהודי הופכת את יצירתו ליהודית?
ומהי שפת הסמלים הנסתרת שמשתמשים בהם אומנים, ומה היא חושפת על עולמם וההשפעות התרבותיות על יצירותיהם? - כל אלה ועוד נבחנו בהרצאתה של  נועה רוזנברג, אוצרת המחלקה לאמנות מודרנית.

לימוד ממקום שהלב חפץ

לאחר מכן יצאנו ללמוד ממקום שלבנו חפץ - כמקובל אצלנו בחרנו ללמוד ביחד וזה מזו, בשתי סדנאות לבחירה.
בסדנה אחת לימדה פאני ברזילאי בהשראת המימרה "אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץ"

בסדנה המקבילה לימדה הדס לאור-אשור על הקשר בין צמחונות למקורות יהודיים, כשהיא מפתיעה אותנו בחיבורים בין אננס, כרובית , רימון ופלפל לבין המקורות ויחסם לצמחונות.

סוף הוא תמיד התחלה 

בתום יום העיון נשאו דברי סיכום, ברכה וקריאת כיוון לעתיד הגב' שרה קוך, רפרנטית תרבות יהודית-ישראלית וד"ר עליזה קורב, נציגת קרן אבי חי.
בין הדברים שרנו בציבור שירים עבריים שקיבלו השראה מהמקורות - כך נישאו בפי כל "התשמע קולי", "שיר נבואי קוסמי עליז", "אייכה" ועוד.

חוברת "לתת אוצרות" - לשמר ידע, להביט קדימה 

תכנית "אוצרות" תמה במתכונתה זו אך לא נשלמה והעתיד עוד לפניה.
כדי לסכם את הפרק הנוכחי בחרנו לאגד את חכמת הניסיון המשותף בחוברת העוסקת בייזום יוזמה בתרבות יהודית-ישראלית ושמה "לתת אוצרות - יזמות וחדשנות בתרבות יהודית-ישראלית"  . החוברת כוללת ראיונות עם מורות יזמיות, שלל מקורות המתכתבים עם נושאי היזמות והחדשנות, הצעות לפעולה, כלי עבודה ליזומה בתחום והצעה מובנית לבניית יוזמה.
בקרוב החוברת הדיגיטלית.

לעבודה ולמלאכה - חדר מייקרס באושא יחד, רמת גן

אומרים שלומדים בכל מיני דרכים, ולכל דם הדרך המתאימה לו.

לאורך התפתחות האנושות למדו בני האדם דרך הידיים, הרגליים, החושים ומאז למעשה לא השתנה הרבה -
הלמידה פנים רבות לה והעשייה היא חלק ממנה -
 היא מביאה איתה שמחת עשייה ויצירה, התנסות ותיקון, אתגרים ורעיונות חדשים שהופכים למעשה ידיים להתפאר.

בבית הספר אושא-יחד יצרו יצירה שממשיכה ויוצרת -
 חדר מייקרס שמאפשר לילדים להתנסות וללמוד דרך יצירה.

החדר משמש בין השאר ליצירה למגוון נושאי תרבות יהודית-ישראלית, מעשרת הדיברות ועד לדמויות מופת:

זהו המקום בו ספרות ילדים עברית הופכת לסיפור חי ויצירתי שיוצא מבין הדפים אל הידיים של הילדים ונכנס לליבם 

ומשם הלאה, להשראה ולמידה של הכלל.

"זה השיר של סבא שר אתמול לאבא והיום אני" - וכך זה נראה ביצירה של התלמידים:

זהו המקום בו התחושות ומחשבות הנוגעות ליומנה של אנה פרנק הופכים לסיפור השייך לילדים ומביא אותם ליצור בהשראתו.

ההיסטוריה היהודית גם היא קמה לתחייה והתלמידים יכולים "להיכנס" לתמונה ההיסטורית, ולהיות חלק ממנה, כפי שמדגימים המורים באושא-יחד, בתמונה הידועה ממלחמת ששת הימים:

כשמבקרים בחדר המייקרס של אושא-יחד הלב מתרחב, הראש נפתח ואפילו קצת קנאה מתגנבת אל הלב, ורצון להיכנס לשיעור ולהיות חלק מהתלמידות והתלמידים שזוכים ליצור וללמוד דרך הידיים, הראש והלב. 

שנים עשר ירחים בתיכון ברנר פתח-תקווה

הידעתם מדוע נקרא חודש תשרי בשם זה? - מסתבר שמשמעות השם "תשרי" היא "התחלה" והוא יבוא שהגיע אלינו מלוח השנה הבבלי.
חודש שבט הגיע אלינו מהשפה האכדית, בה ההפועל šabāṭu  פירושו לחבוט, להכות, להצליף – ככל הנראה על שום הגשם המכה והמצליף בחודש זה. שם החודש מופיע כבר בפרק א' בספר זכריה -  "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט".
מסתבר ששמות החודשים שלנו נושאים אתם דרישות שלום מהשפעות תרבותיות עתיקות וכמו תמיד תרבות אחת מושפעת מחברתה - תופעה שמתקיימת בכל עת.

אם תרצו לדעת עוד על לוח השנה העברי, כדאי לכם לסור למסדרונות תיכון ברנר בפתח-תקווה ולעיין בתיאורים המתארים את חודשי השנה.

התיאורים אינם רק קישוט מעניין, אלא הם המהווים דרך ללמידה ובכל חודש חוקרים תלמידות ותלמדי בית הספר את החודש באמצעות דף מנחה.
שיהיו חודשים טובים, מעניינים ומחכימים לכולנו.

אוצרות - ספר היוזמות במהדורה דיגיטלית

ספר היוזמות של "אוצרות" המביא את היוזמות שנוצרו בשנים תשע"ז-תשע"ט

נמצא עכשיו גם במהדורה דיגיטלית

מוזמנות ומזומנים להיכנס לקישור 

ולצפות בספר 

ולקבל השראה ליוזמות ולמקורות יהודיים-ישראליים

יום עיון "אוצרות" במוזיאון תל-אביב לאומנות 26-11-19

הרשמה לכנס בקישור זה 

אני ואתה נשנה את העולם - דמויות מופת בטשרניחובסקי נתניה

מה המשותף לדונה גרציה, אילן רמון, אהובה עוזרי, דוד בן-גוריון, יאנוש קורצ'אק, שגיא מוקי, עדה יונת ואריק אינשטיין....?

כולם דמויות מופת של נשים ואנשים שהשפיעו על העולם לטובה.
כולם היו מעורבים בעשייה שהביאה להישגים אישיים וקהילתיים,
וכולם מהווים השראה ודוגמה לכך שאפשר להשפיע לטובה על חייהם של רבים.
ישנו עוד דבר משותף לכל דמויות המופת הללו:
כולן מהוות מרחב לימודי בחט"ב טשרניחובסקי בנתניה.

לצד כל דמות מופיע מידע עליה, תמונות שלה וציטוט מדבריהם או מדברים שנאמרו עליה.
כך למשל לצד דמותה של הביוכימאית פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2009,
מופיעים הדברים הבאים:

עדה בשבילנו היא דוגמה לדרך שבה אומץ מדעי ודבקות במטרה עשויים להביא גם להצלחה וגם להרחבת הידע האנושי

הדברים הם ציטוט מפי סגן נשיא מכון ויצמן, ישראל בר יוסף

התוצאות - הנה הן כאן:

  

עלון אוצרות לחודש סיוון

האוצר שמתחת לפנס "אוצרות" – בתי ספר מובילי יוזמה בתרבות יהודית-ישראלית שלום לכולם ימי קציר חיטים הגיעו ואתם חג השבועות ומגילת רות הנפלאה , עוד רגע סיום שנת הלימודים ואנו בתוכנית "אוצרות" בהיערכות לסיום שנה                            ולפתיחתה של שנה נוספת. אנו שמחות להביא בפניכם מקצת מהעשייה של העת האחרונה במסגרת "אוצרות" בברכת חג שמח וקיץ נעים– שרה קוך – רפרנטית תרבות יהודית-ישראלית מדריכות תרבות יהודית-ישראלית מיכל ברגמן - רכזת "אוצרות" ·        הזיכרון הוא המקיים את האדם - על זיכרון פעיל ומעורב בבית הספר "ראשונים" בת ים ·        לימוד בחברותא על חיטה ולחם -                   בית הספר נעמי שמר, נתניה  הודעה חשובה: בימים אלו יש לשלוח                             את החשבוניות ודו"ח הביצוע                                                    לקבלת  השלמת מענק "אוצרות".                                                                 לבירור ופרטים פנו למיכל ברגמן

סיוון תשע"ט   ועוד משהו שיכול להיות מעניין.... דף לימוד                                    רות:    תמונות מספרות,                באתר מדרשת ד"ר אורית אבינרי על               מגילת רות-                                 הדרה או האדרה?                          באתר מכון הרטמן   שיר -                                         שלמה גרוניך וגד אלבז –                 אל אשר תלכי אלך

 

לימוד בחברותא על חיטה ולחם - בית הספר נעמי שמר, נתניה

" מלחם האוהבים נטעם בשניים 

מיין הידידות נשוב נגמע 
אותה האדמה, אותם שמיים 

ועם הזמן תבוא הנחמה "

"כך שוררה נעמי שמר בשיר "לחם האוהבים" 

חג השבועות הוא הוא החג בו מסתיימת ספירת העומר, ובימים עברו הונפה במקדש מנחת העומר והחלו ימי קציר החיטים – בתחילה השעורה, שלרוב יועדה למאכל בהמות, ולאחריה החיטה – הבסיס למזונו של האדם בעבר. כל כך מרכזית הייתה החיטה עד שחז"ל זיהו את פרי גן העדן עם החיטה [בין השאר במדרש בראשית רבה ט"ו ז'].

החיטה, בסיס המזון ואחד משבעת המינים מזוהה עם חג השבועות.

בבית הספר "נעמי שמר" שבנתניה יצרו יוזמה ושמה "שיר ושיח" . היוזמה עוסקת בשילוב בין שירי נעמי שמר למקורות ישראל. כך נלמדות אגדות חז"ל ופרקי אבות בהקבלה ליצירתה של נעמי שמר; שכן, נעמי שמר הייתה מעורה היטב במקורות ישראל ושילבה אותם ברבים משיריה כשהם ארוגים היטב – אם במרומז ואם בהתייחסות ישירה.

שירה הידוע מכל, "ירושלים של זהב", שואב השראה מתכשיט ידוע מימי חז"ל – תכשיט זהב שנקרא "ירושלים של זהב" אותו כמה רבי עקיבא העני לתת לאשתו, בתו של כלבא שבוע, כמסופר במדרש:

"... בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יְשֵׁנִים בְּמַתְבֵּן, הָיָה [רבי עקיבא] מְלַקֵּט תֶּבֶן מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ.

אָמַר לָהּ: אִלְמָלֵי הָיָה בְּיָדִי הָיִיתִי נוֹתֵן לָךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב."

[תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סב, עמוד ב]

לקראת חג השבועות יזמו בבית הספר למידת חברותא, בה תלמידות ותלמידי כיתות ה' מלמדים את תלמידות ותלמידי כיתות ג' על חג השבועות, על החיטה ועל המקורות המתייחסים אליה ועד להיכרות עם התהליך המורכב של הכנת הלחם.

שירה של נעמי שמר, "לחם האוהבים" מסכם את הלמידה ומהווה ברכה לחג ולימים שעוד נכונו לנו:

"... תודה לכם כולכם היום בברית אחת

זכרו את יום החול וגם את ליל החג

תראו שעוד נדע, נדע ימים טובים

וגם נטעם מלחם האוהבים." [נעמי שמר, לחם האוהבים]

הזיכרון הוא המקיים את האדם - על זיכרון פעיל ומעורב בבית הספר "ראשונים" בת ים

איך זוכרים?

 איך ממשיכים ומקיימים את הזיכרון לאורך השנים?

בבית הספר "ראשונים" בבת ים הוקמה יוזמה ושמה "הזיכרון הוא המקיים את האדם בארץ החיים".

הימים הם הימים הלאומיים שלנו, בטרם יגיע יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, ובבית ספר ראשונים נפגשים תלמידות ותלמידי כיתות ו' עם משפחה שכולה שאחד מבניה למד בבית הספר.

התלמידים שמעו מפי בני המשפה על הבן, מי הוא היה, על ילדותו ונעוריו, תחביביו וחייו. בני המשפחה הביאו אתם תצלומים משפחתיים, חפצים אישיים וזיכרון חי של האדם שהיה, ואיננו.

בימי הזיכרון שמים דגש בבית הספר על הקהילתיות, הקשר בין התלמידים והמשפחות ועל הערבות ההדדית. מנהלת בית הספר, הגברת עינת ולדמן יחד עם המורה היזמת, מירב מויאל מדגישות את המוטו שלהן ליוזמה:

 "שבכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כחלק מהעם היהודי"

ההיכרות המשותפת מגיעה לשיאה בערב משותף למשפחות ולקהילת בתי הספר כולה: 

ערב של שירים, ריקודים וסיפורי החיים של הנופלים. 

ערב שהופך את הזיכרון לדבר חי ומתמשך ואת התלמידות והתלמידים לעוסקים בקיום הזיכרון לא רק כמשתתפים, אלא כשותפים פעילים ומעורבים.