הזמנה לכנס הצגת תוצרים - אוצרות

הרשמה לכנס הצגת התוצרים של "אוצרות"  בקישור זה

האוצר שמתחת לפנס - עלון "אוצרות" לחודש טבת

האוצר שמתחת לפנס "אוצרות" – בתי ספר מובילי יוזמה בתרבות יהודית-ישראלית             מחוז תל-אביב שלום לכולם חודש טבת בפתח ואנו שמחות להביא בפניכם          מקבץ ידיעות על הנעשה ב-"אוצרות". בברכת חודש של יצירה ולמידה – שרה קוך – רפרנטית תרבות יהודית-ישראלית מדריכות תרבות יהודית-ישראלית מיכל ברגמן - רכזת "אוצרות" ·       ספוקן וורד ותנ"ך – תיכון אלון ברמה"ש ·       כנס הצגת התוצרים של "אוצרות" מתקרב – שמרו את התאריך – 05-02-19 ·       חג הבנות – עיד אל בנאת –               באתר תרבות יהודית ישראלית ·       הלכה ואגדה – באתר תרבות יהודית ישראלית, לכבוד י' בטבת, יום הולדתו של ח"נ ביאליק   ·       יוזמות "אוצרות" באתר המכרה למשאב האנושי – מחזורים א' ו-ב'

עלון טבת תשע"ט אתר חדש:        הלו"ז העברי –קובעים מועדים לדורות                מיזם חדש להכללת מועדים בעלי משמעות ותוכן יהודיים ממסורת קהילות ישראל מעגל השנה הישראלי דף לימוד               לעשרה בטבת – אתר מדרשת   אגדות המלך שלמה – סדרת אנימציה שיצר רוני אורן בעקבות ספרו               של  ח"נ ביאליק "ויהי היום"

האוצר שמתחת לפנס - עלון כסלו של "אוצרות"

האוצר שמתחת לפנס "אוצרות" – בתי ספר מובילי יוזמה בתרבות יהודית-ישראלית שלום לכולם חודש כסלו בפתח ואנו שמחות להביא בפניכם          מקבץ ידיעות על הנעשה ב-"אוצרות". בברכת חודש של אור וברכה – שרה קוך – רפרנטית תרבות יהודית-ישראלית מדריכות תרבות יהודית-ישראלית מיכל ברגמן - רכזת "אוצרות" ·       מה קורה כשמחשבת ישראל והרצאת טד נפגשים? – על ערב מופלא של טד ופילוסופיה יהודית בתיכונט   ·       חקרת ומצאת – תאמין! – על מחקר הערכה של תכנית "אוצרות" ·       ראשונים תמיד אנחנו – כנס "אוצרות" במוזיאון הפלמ"ח ·       חנוכה באתר תרבות יהודית-ישראלית      .

ועוד משהו שיכול להיות מעניין.... מי רוצה חינוך מבולבל? – קראו: תנו לחינוך להתבלבל ברוח חנוכה... ירח פרטי – יצירות של לאוניד טישקוב שצלם את הירח שלו בכל מיני מקומות PRIVATE MOON

כסלו תשע"ט

 

כנס הצגת תוצרים מתקרב - שמרו את התאריך - 05-02-19

כנס הצגת התוצרים יערך השנה במוזיאון תל אביב , בתאריך ל' בשבט, 05-02-19

בכנס זה יוצגו התוצרים של בתי הספר משלושת מחזורי "אוצרות" בדרכים שונות ומגוונות,

וכן נערוך סיור מודרך במוזיאון ארץ ישראל

פרטים בהמשך ובהודעות לכל בתי הספר הלוקחים חלק ב-"אוצרות"

שמרו את התאריך !

מימי בראשית ועד רמת השרון של היום - ספוקן וורד ותנך

איך ללמד תנ"ך

מילים רבות נכתבו על שאלת קירוב לימוד התנ"ך לתלמידים שלנו כיום. התנ"ך, שהיה מרכזי בלימודים בעבר, הפך לצערנו למקצוע מרכזי פחות ופחות: הורים יהיו מודאגים מרמת האנגלית או המתמטיקה של ילדיהם – כמה הורים יגיעו ויבקשו להבין מה קורה עם לימודי התנ"ך?

התיכון ע"ש יגאל אלון ברמת השרון בחר להתמודד עם האתגר בדרך יצירתית ומקורית: יצירת ספוקן וורד המחבר בין נושא מספר בראשית, לבין העולם האישי של המציג/ה:  הם חיברו את הבריאה לעולם הפיזיקה, את קין והבל לביקורת המוסר, הם דיברו אל אלוהים בגובה העיניים וסיפרו לו על הרגעים הקשים בחייהם, הם דיברו על מעמד האישה דרך סיפורם של אדם וחווה ועל העיוותים בחברה דרך ברית המילה, ועוד.

תהליך הלמידה והיצירה

תהליך הלמידה והיצירה נמשך שלושה חודשים ולווה בלא מעט אתגרים. מספרת אחת התלמידות שהשתתפה בערב ספוקן:

"העבודה בחודשים הללו לא תמיד הייתה קלה. לא כל התלמידים הרגישו בנוח לכתוב קטעים "יצירתיים". לפעמים התהליך עורר התנגדות ואף כעס, שכן לא קל לתת ביטוי אישי, לפעמים קל יותר לכתוב מבחן. אבל דווקא המקום הזה, חוסר היכולת לשלוט במילים חידד אצלנו את הסיבה למה אנחנו לומדים תנך. התנ"ך הוא הבסיס לשפה שלנו, לתרבות שלנו. כל מי שרוצה לבטא את עצמו, לדבר את עצמו, לכתוב על מה שמעיק עליו או מה שמבקש לפרוץ ממנו, חייב להכיר את התשתית הזאת."

על תהליך העבודה שקדם לערב מספרת דר' עליזה פרנקל, רכזת לימודי תנך באלון:

"במשך שלושה חודשים המרנו ההכתבות לסדנאות לכתיבה יוצרת, מחברות המרנו לדפי סקיצות  ואת שולחן המורה הפכנו לבמה מאולתרת. בהתחלה התלמידים לא הבינו מה אנחנו רוצים מהם. אבל לאט לאט  החלו קטעים להציף את המגירות שלנו. קטעים חכמים וקטעים מרגשים, קטעים שגרמו לנו להתפקע מצחוק וקטעים שסחפו אותנו לתוך עולם אסוציאציות מוטרף. חלק מהתלמידים כתבו שירה מינימליסטית ורגישה, מונולוגים תיאטרליים וקטעי ראפ  . באחת הכיתות כתבו בלדה בסגנון הרומנסה ובכיתה שנייה כתבו מחזה קטן. פתאום הטקסט התנ"כי הפך להיות לא רק בסיס לשיחות על אמונה מול תיאוריה ביקורתית. לא רק השוואות בין ימי הממלכה לבין הפוליטיקה היום. שיחות הפכו להיות על חיי התלמידות. על רגשות, על מקובלים ולא מקובלים, על אהבה ראשונה ועל אכזבות. פגשנו לא רק את יכולת הדיבור והכתיבה של התלמידים שלנו אלא גם את ההתגברות על הפחד שלהם, את הכנות ואת ההומור הפרוע שלהם."

ד"ר עליזה פרנקל בערב הספוקן וורד

הערב הגדול 

לאחר תהליך עבודה ויצירה, הועלו היצירות בערב מיוחד של ספוקן וורד בשם "וידברו הדברים באזני העם".

 בטעימה מהערב  תוכלו לצפות כאן:

סיכום עד עכשיו

אז איך מסכמים....? - יותם שבח, מורה לתנך ממובילי הפרויקט מסכם:

"לא רק מבחינת אוצר המילים התנ"ך הוא התשתית שלנו, גם הסיפורים שבו, האירועים שמתרחשים בו, הם האירועים המכוננים של החברה שלנו. הם קמאיים, ראשוניים, הם השפה שלנו לתאר את מה שמתרחש אצלנו בחיים".

טד ופילוסופיה יהודית – תיכונט

ערב של שאלות אישיות ותשובות מפתיעות  

מי משפיע עלינו? ואיך אנשים זרים משפיעים עלינו – ומדוע?

מיהו יהודי? ולמה זה חשוב לילד אחד ספציפי?

ומה ניתן ללמוד מתשובתו של הרמב"ם לרבי עובדיה הגר – כיצד הייחוס של הגר הישר לקדוש ברוך הוא, עוזרת למישהו היום?

מסתבר שחקר המקורות על גיור והיכרות עם רות המואבייה הם מקור לעידוד לתלמיד אחד, 
ששואל את עצמו שאלות של זהות ושייכות.

כל אלה ועוד עלו ובאו אל במת "טוקהאוס" שבנמל תל-אביב לערב בלתי נשכח 
של פילוסופיה יהודית וטד, אותו העלו תלמידות ותלמידי מגמת מחשבת ישראל. 

כל נערה ונער שעלו לבמה עמלו הן על הצגת הדברים שלהם בסגנון הרצאות "טד" והן על התוכן: הם קישרו בין שאלה אישית המעסיקה אותם בחייהם לבין מקורות יהודיים, לעתים כאלה הסותרים זה את זה, והביעו את דעתם ושתפו את הקהל בתהליך הלמידה ובתובנות שלהם.

כך למשל, בחנה ניקול את הקשר בין קנאה לאהבה, ושאלה מהי קנאה וכיצד היא משפיעה על האהבה. ניקול בחנה את המקור "קשה כשאול קנאה" ואת הפרשנות לפסוק כמו גם את אריך פרום שמאיר את הקשר בן קנאה לרכושנות; קשר שיכול להידרדר עד רצח "על רקע רומנטי".

מה זו זהות יהודית? מחשבות על עלייה ארצה ועל זהות קבועה ומשתנה 

כיצד קשורה העלייה ארצה בגיל 14 של נעה מרומא, לפני שנתיים וחצי,  לשאלות של זהות יהודית – והאם יש שוני בין יהודי ישראלי ליהודי שאינו ישראלי? נעה יצאה לחקור את סוגיית הזהות המקומית והיהודית, ולמדה על נתן שרנסקי, ועל הנפש החופשית שנותרה כך, גם בכלא הסובייטי.  נעה למדה גם על יחסו של א.ב. יהושע ליהדות הישראלית אל מול יהדותו של מי שאינו חי בישראל.

המקורות האירו לנעה את סיפור עלייתה באור חדש והעמיקו את התובנה שלה לגבי המשפחה היהודית, שהיא חלק ממנה, לגבי השייכות שלה ולגבי היכולת ללמוד ולהתפתח לגבי רבדים נוספים של הזהות היהודית.

לימוד רלוונטי ואותנטי 

ערב "טד ופילוסופיה יהודית" היה ערב מעורר השראה . הוא נתן למציגות ולמציגים במה מקצועית  והתנסות בלתי נשכחת. לא פחות מכך, התהליך המעמיק של הכנת ההרצאות אתגר את הלומדות והלומדים לדייק את השאלות שלהם, ללמוד להתנסח בבהירות, לרכוש כלים של עמידה בפני קהל והצגת נושא, וליצור קישור אישי ואמיתי בינם לבין מקורות עתיקים יותר ופחות.

בנוסף לערב הייחודי, הוצגו היוזמות בפני קהילת בית הספר – שם הם זכו להקשבה דוממת. השקט היה שקט של הקשבה והתגובות היו תגובות חמות של עידוד.

.  

יוזם הרעיון והמוציא שלו לפועל הוא המורה יהונתן טננבאום, שהוא רכז מחשבת ישראל ומורה לתרבות יהודית-ישראלית.

יהונתן ניסח את הדברים כך:

הסיסמה שמזוהה אולי יותר מכל עם הניסיון לשנות את ערכת החינוך היא "להפוך את הלימוד לרלוונטי". אפשר בהחלט לעמוד על היתרונות שבגישה זו, אבל כמדומני ששוכחים משהו אחר לא פחות חשוב: "אותנטיות". בשנה החולפת תלמידי המגמה של פילוסופיה יהודית התנסו בפרויקט  שכלל הן את הצד האותנטי והן  את הצד הרלוונטי.
הם נדרשו לבחור שאלה מצמחה מעולמם האישי ואותה חקרו במשך ששה חודשים. אך בתום החקר לא הסתפקנו בעבודה כתובה, אלא בהרצאה חיה.אל הצוות התגייסו חסי רן ועופר פריאל - שניהם מנוסים בהובלת מהלכים דומים ובעיקר בהכשרת בני נוער בעמידה בפני קהל.הפרויקט כלל שני אירועים בהם התלמידים הציגו את התוצרים: הראשון בפני תלמידי שכבת ט' בביה"ס והשני התקיים ב'טוקהאוס' שבנמל ת"א.האירועים היו מקצועיים ומרגשים בצורה בלתי רגילה.

אכן כך היה. 

לצפייה בסרטונים נוספים - בערוץ תיכונט - ברוח טד, תרבות ישראל, מגמת פילוסופיה

ראשונים תמיד אנחנו - סיכום כנס "אוצרות" במוזיאון הפלמ"ח

סיכום כנס פתיחת שנה במוזיאון הפלמ"ח 16-10-18

חלק א' – סיורים במוזיאון הפלמ"ח

בשעת צהריים של יום שלישי התכנסו ובאו למוזיאון הפלמ"ח כ-60 מורים ומורות, מנהלות ומנהלים. יחד עם צוות תרבות יהודית-ישראלית של מחוז ת"א הם יצאו למסע בעקבות לוחמי הפלמ"ח, כאשר הסיור נערך בשני מסלולים:

מסע פלמ"ח -  מסע חווייתי העובר דרך שתים-עשרה תחנות בהקמתו ובפעולתו של הפלמ"ח מימיו הראשונים , דרך התגבשות התרבות הפלמ"חניקית , היכרות עם סוגי התפקידים והפעולות, עם האתגרים והחלומות, התקוות והכאבים של הלוחמות והלוחמים הצעירים.  המסע מתחיל בחדר זיכרון ל-1187 הלוחמים והלוחמות של הפלמ"ח ומקומות לחימתם ונפילתם, ומסיים בהקמת מדינת ישראל ובתרומת הפלמ"ח לקיומה של המדינה.

יד לגח"ל – סיור הסוקר את תרומתם הגדולה של ניצולי השואה לפלמ"ח בפרט ולניצחונות מלחמת העצמאות בכלל. הסיור מלווה את מערך ההתארגנות להעלאת ניצולי השואה ולשילובם במערך הלוחם, דרך עלייתם ארצה , קליטתם שלוותה בקשיים ובכאבים ותרומתם העצומה למלחמה והמחיר הקשה של לחימתם – 1,462 איש ואשה נפלו בקרבות, מהם 129 שהיו נצר אחרון למשפחתם.  הסיור מלווה את לוחמי גח"ל גם בהמשך ומביא את תרומתם המתמשכת לקיומה ולשגשוגה של מדינת ישראל. הסיור עבר בחדר הנופלים, והמשתתפים נחשפו לכתובים שהשאירו הנופלים  אחריהם.

במהלך הסדנאות קראנו משיריו של אלתרמן ואת החלק השני של המפגש פתחנו במקור נוסף – ר' מקורות בהמשך

.

חלק ב' – מפגש "אוצרות – בתי ספר מובילי יוזמה בתרבות יהודית-ישראלית"

לימוד וברכה - פתחנו בדברי ברכה ובלימוד קצר של מפמ"ר תרבות יהודית-ישראלית, מר יובל סרי.

סקירת מחקר הערכה – המשכנו עם סקירה מפיה של הגב' שרה קוך, רפרנטית תרבות יהודית-ישראלית, שהציגה את מחקר ההערכה של חוקרי סמינר לוינסקי בנוגע לתכנית "אוצרות":

 לסקירה מלאה של הדו"ח –בבלוג "אוצרות" -                                                                          מחקר הערכה - תפיסות מנהלים ומורים את תכנית "אוצרות"

סדנה – איך מציגים יוזמה

הגב' קרינה בן -דוד אתגרה אותנו בדרכים שונות ויצירתיות להצגת יוזמה.

 פתחנו בתמונתו של הכדורגלן האגדי זינדין זידאן ובסיפור הרגע הדרמטי בתולדותיו כשחקן כדורגל – הרגע בו הוא נוגח בראשו של יריב , במשחק דרמטי של גמר מונדיאל 2006 מול איטליה. זה היה משחק הפרידה של זידאן מקריירת המשחק שלו, שהייתה מרשימה והביאה אותו ואת צרפת להישגים מרשימים.

לאחר זיהוי הדמות והיכרות קצרה עמה נשאלנו כיצד ניתן לקשר את דמותו של זידאן למקורות בתרבות יהודית-ישראלית.

הועלו הצעות שונות ביניהן: "איזהו גיבור הכובש את יצרו", סיפור עגל הזהב, דמותו של משה המכה בסלע ונענש בכך שלא יכנס לארץ המובטחת, פתיחה לדיון בדמויות מופת ועוד.

דוגמה זו הדגימה בפנינו את החיבור החזק שניתן ליצור בין חיי התלמיד למקור היהודי- ישראלי. שכ, עולם הכדורגל שאותו רבים מהתלמידים ואף מהתלמידות, חווים כל יום, בכל הפסקה. הכדורגל  נכנס יחד איתם מההפסקה לכיתת הלימוד והרלוונטיות שלו מקרבת את הטקסט אל הלומדים – כפי שכתוב בספר דברים "כי קרוב אליך הדבר מאוד"....

קרינה הציגה בפנינו מספר אפשרויות להצגת יוזמה, השוברות את הדפוס המקובל של רציונל, מטרות ותיאור מילולי של היוזמה. היא הדגימה בפנינו כי ניתן להציג תוכן זה באמצעים מגוונים המעוררים עניין וסקרנות ומביאים את ההתלהבות של היוזמים אל הקהל.

 התעוררה שאלה לגבי קהלי היעד – האם התצוגה מושפעת מקהלי היעד. עלו דעות שונות. מחד – תלמידי יסודי אינם מפקח/ת והפרופיל שונה. מאידך – הבאת היוזמה על ייחודה יכולה להתאים לכל גיל – במידה ויוזמה עוסקת במשחקים למשל, הרי שמשחק עם הקהל מביא את רוח היוזמה ויכול "להדביק" בהתלהבות תלמידי יסודי כמו-גם מפקח/ת .

בחלק השני של הסדנה עברנו לכבודה בקבוצות שכללה הצעות להצגת יוזמה וכן דיון על היוזמות השונות, היכרות אתן ועם המשתתפים האחרים בקבוצה. חלק זה אפשר לצוותים השונים להכיר ולבסס למידת עמיתים – וזאת כמענה לבקשות שעלו בסקר ההערכה המתואר לעיל.

לאחר מכן התכנסנו לסיכום, להצגת הדברים שעלו בקבוצות השונות. בסיכום הובעה שביעות רצון המאפשרות להכיר, להתייעץ וללמוד על יוזמות שונות המתרחשות במחוז.

 מקורות

מסביב למדורה מילים: נתן אלתרמן
אומתם לא היתה להם אם לא ידעה בצאתם לדרך היה לילה עמוק ונושם כתמיד בניסן, הירח. וישבה בו עדת נערים בני בלי שם חשופי מרפקים וברך, הם הקשיבו הקשב והחרש או שילבו בשיחה דבר ויכוח. לפניהם עלי רגל של אש מדורה חגה נעה ברוח לא יותר אך בכתב האומה העיקש, אותו לילה נחרט עלי לוח	את העול הפשוט כעפר הם נשאו בלי הבט אחורה לא תקע לפניהם השופר לא לוטף קדקודם בליל חורף בשני שרוולים הקשורים לצוואר רק הסוודר חיבקם מעורף נעליים נוקשות ילקוטים סעודה של זיתים ופרי תומר וספלי אלומיניום קמוטים ורעות וקורבן לאין אומר מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים נוצרות אגדות זה החומר	מה נשיר עליהם מה נשיר הם עושים זאת יפה מאיתנו בעצמם הם כותבים להם שיר ואפילו ספרים כבר נתנו זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר כל מלאכה לשלא משלנו אבל ככה יוגד נא לאמור נערים להוי נא ידוע בין חגיו הגדולים של הדור אין יפה מחגכם הצנוע למולכם האומה על סיפו של הדרור נשתחווה ובוכה הבינוה

להרחבה – שיריו ש חיים גורי בקובץ "משפחת הפלמ"ח" באתר זמרשת  

מתוך דף הנופל של נחמיה שיין, במאגר חדר הנופלים , מוזיאון הפלמ"ח [המאגר פתוח לקהל] 

דברים בכנס הפלמ"ח (מאיר שלו)

"אפתח בווידוי: לא הייתי בפלמ"ח. הם לא קיבלו מתנדבים במשקל שלושה קילו ומאתיים גרם. אמשיך בווידוי נוסף, חמור עוד יותר: אבי היה חבר אצ"ל ואחיו, ייבדל לחיים ארוכים, היה חבר לח"י. אבל היה להם בן-דוד ושמו יוסף טבנקין, שפיקד על חטיבת 'הראל', וגם הדוד מיכה והדודה צפרירה לחמו בפלמ"ח. [...] בכנסים מהסוג הזה נהוג להלל ולשבח ולקשור כתרים של הוקרה. אבל ככל שהדברים נוגעים לדברי שבח לפלמ"ח – הפלמ"חניקים מעולם לא נזקקו לעזרה. הם עושים זאת יפה מאתנו, כמאמר המשורר. על כן אסתפק בדברי תודה.

קודם כול תודה אישית, תודתו של אדם שנולד בתוך מלחמת השחרור. ושנית – תודה של רבים מבני דורי, אנשים שהבאתם אל העולם כשם שהבאתם אליו את מדינת ישראל, בנים ובנות ואחיינים ואחייניות של היושבים כאן, שמכירים אתכם טוב מאוד, יודעים שגם אצלכם לא כולם היו מושלמים, וגם יודעים את השמות. תודה על הצבת הרף הגבוה של התנדבות ושל אומץ ושל רעות. תודה על הליכה לקראת מטרה מעשית, לא היגררות אחרי סיסמאות קיצוניות, [...]  תודה על מה שכתבתם ועל מה שכתבו עליכם. ועל העיזבון שהותירו חבריכם וחברותיכם שנפלו, ואיתם אבדו הגות וספרות ומוזיקה וציור ומחקר ומדע. ותודה על המדורה ועל השירים ועל ההומור ועל הצ'יזבט, ועל העברית, במיוחד על העברית של הפלמ"ח – הבקיאה, העשירה, המרדנית, הרוקדת על כל החתונות. ותודה על כבישת השבילים ועל שרטוט המפה ועל הכרת הארץ ועל העקבות שהותרתם לנו במשעול. על ההליכה בוואדי ועל העלייה בהר ועל הלגימה מן הגֵב בתחתית המצוק. על אהבת ארץ אמיתית וטבעית וידענית. לא מילה גסה, לא צידוק לכל עוולה, לא משימה שצריך למלא בפקודה. ותודה על הנכונות, לא רק על הנכונות להתנדב כשצריך, אלא גם על הנכונות להתפרק כשמוכרח. ותודה על הדוגמה והמופת. [...] ותודה על המדינה. מה יותר מזה? ועל חירוק השיניים המשותף, לנוכח מה שקורה בה היום. ואני מבקש גם להתנצל. להתנצל שלא שמרנו את האש. שלמדורה שלכם לא הוספנו את הקיסם, שלא לדבר על בול-עץ. הפקרנו אותה למוסיפי שמן ודלק, קש וגבבה. להתנצל שראשנו שח. [...] אבל אינני רוצה להשבית את שמחת ההתכנסות הזאת.  

ולכן אודה עוד תודה אחת: תודה על אולם עולה על גדותיו מרוב מעשים וסיפורים וקמטים וצלקות, ראשי-שיבה וזיכרונות וקרחות. ואיזו אנומליה נהדרת, לראות ולקנא: לפני שישים שנה הייתם הצעירים הבוגרים ביותר בארץ והיום אתם המבוגרים הצעירים ביותר."

(מאיר שלו, מתוך דברים בכנס הפלמ"ח, 8 בספטמבר 2004)