" מלחם האוהבים נטעם בשניים
מיין הידידות נשוב נגמע אותה האדמה, אותם שמיים
ועם הזמן תבוא הנחמה "
"
חג
השבועות הוא הוא החג בו מסתיימת ספירת העומר, ובימים עברו הונפה במקדש מנחת העומר
והחלו ימי קציר החיטים – בתחילה השעורה, שלרוב יועדה למאכל בהמות, ולאחריה החיטה –
הבסיס למזונו של האדם בעבר. כל כך מרכזית הייתה החיטה עד שחז"ל זיהו את פרי
גן העדן עם החיטה [בין השאר במדרש בראשית רבה ט"ו ז'].
החיטה,
בסיס המזון ואחד משבעת המינים מזוהה עם חג השבועות.
בבית
הספר "נעמי שמר" שבנתניה יצרו יוזמה ושמה "שיר ושיח" . היוזמה
עוסקת בשילוב בין שירי נעמי שמר למקורות ישראל. כך נלמדות אגדות חז"ל ופרקי
אבות בהקבלה ליצירתה של נעמי שמר; שכן, נעמי שמר הייתה מעורה היטב במקורות ישראל
ושילבה אותם ברבים משיריה כשהם ארוגים היטב – אם במרומז ואם בהתייחסות ישירה.
שירה
הידוע מכל, "ירושלים
של זהב", שואב השראה מתכשיט ידוע מימי חז"ל – תכשיט זהב שנקרא
"ירושלים של זהב" אותו כמה רבי עקיבא העני לתת לאשתו, בתו של כלבא שבוע,
כמסופר במדרש:
"... בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יְשֵׁנִים
בְּמַתְבֵּן, הָיָה [רבי עקיבא] מְלַקֵּט תֶּבֶן מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ.
אָמַר לָהּ: אִלְמָלֵי הָיָה בְּיָדִי הָיִיתִי
נוֹתֵן לָךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב."
[תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סב, עמוד ב]
לקראת
חג השבועות יזמו בבית הספר למידת חברותא, בה תלמידות ותלמידי כיתות ה' מלמדים את
תלמידות ותלמידי כיתות ג' על חג השבועות, על החיטה ועל המקורות המתייחסים אליה ועד
להיכרות עם התהליך המורכב של הכנת הלחם.
שירה
של נעמי שמר, "לחם האוהבים" מסכם את הלמידה ומהווה ברכה לחג ולימים שעוד
נכונו לנו:
"... תודה לכם כולכם היום בברית אחת
זכרו את יום החול וגם את ליל החג
תראו שעוד נדע, נדע ימים טובים
וגם נטעם מלחם האוהבים." [נעמי שמר, לחם האוהבים]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה